נדון ערעור שעניינו סכסוך בין שכנים המתגוררים בשתי דירות סמוכות באותו בית משותף, הנוגעת לחדר אחד ששני הצדדים טוענים לזכויות בו, וזאת עקב אי-התאמה בין הרישום בפנקס הבתים המשותפים לבין מצב החזקת הדירה בפועל; נקבע ברוב דעות, כי תיקון טעות סופר במרשם (למצער, בכל הנוגע לבתים משותפים) אינו כפוף לדיני ההתיישנות וניתן לבקשו בכל עת, כאשר בהקשר זה לא ממדיה של הטעות יקבעו, אם היא טעות סופר אם לאו, אלא המבחן העקרוני-המהותי – האם קיים פער בין כוונת מבצע הרישום ובין המרשם.