העורר טוען כי יש לשחררו ממעצר, היות ומשפטו לא החל בתוך 30 יום מהגשת כתב האישום. בית המשפט העליון דוחה את הטענה, ומבהיר כי יש לפרש את המושג “תחילת המשפט” פירוש מהותי – תכליתי, ולא בהכרח פירוש טכני דווקני. בנסיבות העניין, ישיבה בה הודיע העורר כי קיבל את כתב האישום, והבין אותו, תוך שהתייחס לגופו של האישום – עולה כדי “תחילת המשפט”.