השופטת (בדימוס): ברכה סמסון
לאסיר: עו"ד אלינה כרסנטי, מטעם הסניגוריה הציבורית
למדינה: עו"ד אתי זהבי
האסיר מרצה מאסר ראשון של 6 שנים בגין עבירת תקיפת קטין או חסר ישע. ביום 21.3.21 עת שמרה אשתו על אחייניותיה התאומות ילידות 2011 ניסה האסיר להרגיע את אחת התינוקות. משלא הפסיקה התינוקת לבכות, החזיק בה האסיר בעוצמה באזור בית החזה וטלטל אותה. מעוצמת הטלטול, ראשה של התינוקת נחבט בארון סמוך, היא נפלה על הרצפה ואיבדה את הכרתה והייתה ללא נשימה ודופק. תחילה הועברה התינוקת לבית החולים ברזילי ולאחר מכן הועברה לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם נותחה בראשה ואושפזה במצב קשה ביחידה לטיפול נמרץ ילדים והיה חשש לחייה. הבדיקה הרפואית העלתה כי לתינוקת נגרם דימום במוח ושברים בצלעות ובקצות הגפיים ואף דימום בעיניה. כיום סובלת התינוקת משיתוק מוחי, עיכוב התפתחותי חמור, עיוורון ומפגיעה בשמיעה.
צויין כי האסיר שולב בהצלחה ב"מרכז קשב" לאסירים בעלי הפרעות קשב וריכוז וכן סיים טיפול שנמשך שנתיים ב"בית התקווה" טיפול ייעודי בעבירות אלמ"ב. לאסיר נערך אבחון פסיכולוגי ממנו עלה כי תפקודו האינטלקטואלי מוערך בטווח הנמוך-גבולי באופן שטיפול אינטנסיבי עם עומס קוגנטיבי לא יסייע לו משמעותית והומלץ על טיפול שיתבסס על טכניקות התנהגותיות.
ועדת אלמ"ב התנגדה תחילה לבקשת השחרור המוקדם אך בהמשך, לאחר שהאסיר התקבל על ידי רש"א, סברה ועדת אלמ"ב כי מסגרת הוסטל מתאימה לצרכיו הטיפוליים של האסיר והסירה את התנגדותה לשחרורו המוקדם.
וועדת השחרורים ציינה כי הוצג בפניה מידע חסוי אלמ"ב שעניינו עמדת משפחת נפגעת העבירה אשר בחלקה מתנגדת לשחרור. נקבע כי מטבע הדברים המשפחה עוברת סבל רב ולב הוועדה עם המשפחה, אך לא עלתה מעמדתם אינדיקציה למסוכנות האסיר כלפי נפגעת העבירה או כלפי הציבור.
לאור האמור לעיל וחרף התנגדות נפגעת העבירה, מצאה הוועדה לנכון להורות על שחרורו המוקדם של האסיר בכפוף לתוכנית רש"א.
וש"ר 18951-06-20 כלפון נ' מ"י, בבית הסוהר צלמון, 18.3.2021
Reload document 
Open in new tab