בית המשפט העליון דחה עתירה כנגד תיקון 235 לפקודת מס הכנסה אשר אפשר למנהל מס הכנסה לנהוג ברווחים של חברת מעטים אשר לא חולקו כאילו חולקו בתור דיבידנד (כלומר למרות שלכאורה התיישנו). נקבע כי הנתונים מלמדים כי לעתירה השלכות מעשיות מוגבלות וכן כי לעותר אין אינטרס אישי בעניין.
