המערער, צעיר תושב ירושלים יליד שנת 2007, נעצר לראשונה על ידי המשטרה בראשית חודש אפריל 2026. לאחר מספר ימים בהם הוחזק לצורכי חקירה, הוצא נגדו צו מעצר מינהלי מכוח חוק סמכויות שעת חירום, וזאת על בסיס חשדות ביטחוניים חמורים הכוללים זיהוי עם ארגון הטרור דאע"ש, כוונות לביצוע פיגוע וחשש לנגישות לאמצעי לחימה.
כפועל יוצא מכך, נערך דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים אשר אישר את צו המעצר במלואו עד לחודש אוגוסט 2026, בקבעו כי קיימת תשתית ראייתית מבוססת שלא מאפשרת פנייה למסלול פלילי רגיל. במסגרת הערעור לבית המשפט העליון טענה ההגנה כי הבסיס הראייתי רעוע ונשען בעיקרו על פרשנות שגויה של שיחה בין המערער לחברו, בה השתמש במילה "איסתישהאד" (מוות על קידוש השם).
בנוסף, הדגישו הסניגורים כי היה מקום להמשיך בחקירה פלילית גלויה במקום לפנות למסלול המנהלי הפוגעני. מן העבר השני, נציגי שב"כ עמדו על כך שקיימים חומרים מודיעיניים נוספים, מעבר לאותה שיחה מדוברת, אשר מצדיקים את הרחקת המערער מהציבור בשל המסוכנות הנשקפת ממנו.
לאחר בחינת הדברים הבהיר השופט עופר גרוסקופף כי מעצר מנהלי הוא אמצעי מניעתי קיצוני השמור למקרים של סכנה ממשית בדרגת הסתברות קרובה לוודאי, ולכן על בית המשפט לבחון את החומר החסוי בבחינה מעמיקה. בנימוקיו ציין השופט כי למרות שקיימים בחומר תימוכין מסוימים לצו המעצר, הרי שבמכלול הראיות קיימת "אי בהירות" באשר לרצינות כוונותיו של המערער, וזאת בשל ההקשר בו נאמרו הדברים.
נוכח הפערים שהתגלו בחומר הראיות בנוגע לכוונותיו של המערער ולזיקתו לארגוני טרור, קבע השופט כי אין הצדקה להותיר על כנו את צו המעצר לתקופה המקורית בת ארבעת החודשים, ותוך שאיפה לאזן בין צורכי הביטחון לבין הפגיעה בזכותו של המערער לחירות לנוכח אי-הבהירות הראייתית, הורה כי המעצר המנהלי יסתיים ביום 12.6.26.
Reload document 
Open in new tab