הנאשם, קטין יליד דצמבר 2008, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירת איומים. על פי עובדות המקרה, ביום 11.3.25 קבע הנאשם להיפגש עם המתלונן, שכן וקטין אף הוא, בסמוך לבית משפחתו בבאר שבע. הנאשם הגיע למפגש כשהוא מצויד במקל עץ ואליו נלווה אחיו, אשר נשא על גופו סכין. במהלך המפגש, איים אחיו של הנאשם על המתלונן כי ידקור אותו אם לא יבצע שיחת טלפון לקטין אחר, וזאת בנוכחות הנאשם שאחז במקל. משהתמיד המתלונן בסירובו, דקר אותו האח בירכו הימנית וגרם לו לחתך עמוק בשריר שהצריך טיפול רפואי בבית חולים.
מתסקירי שירות המבחן עלה כי הנאשם, תלמיד כיתה י"ב ללא עבר פלילי קודם, הביע חרטה ראשונית אך התקשה ליטול אחריות מלאה על מעשיו. למרות הירתמות ראשונית להליך הטיפולי, חלה ירידה משמעותית בשיתוף הפעולה מצדו, הוא התקשה להתמיד במפגשים ובסופו של יום הביע רצון לסיים את ההליך ללא המלצה טיפולית. יתרה מכך, במהלך ההליך המשפטי נפתחו כנגד הנאשם שתי חקירות חדשות בחשד לעבירות סמים, והוא נמנע מלהתייצב לבדיקות שתן אליהן זומן.
התביעה עתרה להרשעת הנאשם ולהטלת מאסר על תנאי, פיצוי והתחייבות, תוך הדגשת חומרת האירוע ופוטנציאל הנזק. הסניגורית ביקשה להימנע מהרשעה ולנקוט בדרכי טיפול, תוך שימת דגש על גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי והפגיעה העתידית שתיגרם לו מהרשעה פלילית.
השופטת מירב הרשקוביץ יצחקי הדגישה כי "קטינות אינה חסינות", וככל שהנאשם קרוב יותר לגיל הבגירות, כך פוחת משקל גילו כשיקול מכריע, וציינה כי התנאי הבסיסי להימנעות מהרשעה הוא קיומו של הליך שיקום ממשי ומשמעותי המעיד על הפנמת החומרה והפחתת המסוכנות. המדובר בנאשם שניתנו לו מספר הזדמנויות להירתם לשיקום, אך הוא בחר שלא לשתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן. נקבע כי בנסיבות אלו ובהיעדר המלצה טיפולית, לא ניתן להסתמך על כך שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו.
לפיכך, מצא בית המשפט כי קיים צורך בהצבת גבול חיצוני ברור באמצעות הרשעה פלילית. הצורך בהרתעה הוגדר ככפול: הרתעה אישית כלפי הנאשם שלא הוכיח שניתן לסמוך עליו, והרתעה ציבורית נגד מעשי אלימות ואיומים בקרב בני נוער. נקבע כי בהיעדר שיקום, אין מקום להימנע מהרשעה ומעונש מותנה המבהיר את חומרת ההתנהגות.
במסגרת שיקולי הענישה לחומרא, נשקלו חומרת העבירה, העובדה שהנאשם יזם את המפגש כשהוא מצויד במקל, והנזק שנגרם למתלונן. לקולא, נשקלו גילו הצעיר, הודאתו שחסכה זמן שיפוטי, עברו הנקי וימי המעצר בהם שהה במסגרת התיק.
נוכח האמור לעיל נידון הנאשם ל-3 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 2,000 ₪ והתחייבות.
Reload document 
Open in new tab