הנאשם, בן 57, הורשע לאחר שמיעת הראיות, בעבירות של הוצאת שיק ללא כיסוי וקבלת דבר במרמה. נטען כי ביום 1.1.19 התקשר הנאשם עם אדם אחר בחוזה לרכישת חנות ובמסגרת החוזה נתן למוכר 4 שיקים פרטיים שלו בסך כולל של 227,000 ₪ שישמשו כבטוחה לתשלום חובו עבור רכישת החנות ובהסכמת השניים כי השיקים לא יופקדו אלא יוחלפו בהמשך בשיקים של חברה שבמסגרתה פעל. לציין כי השיקים שניתנו היו חסרי כל ערך כיוון שנמשכו מחשבון מוגבל של הנאשם.
בהמשך, הסתכסך הנאשם עם המוכר על רקע אי שביעות רצון מהעסקה, והמוכר שחשש כי לא יקבל את הכסף שהובטח לו, הפקיד את השיקים שניתנו לו לבטחון, אך הם חזרו. הואיל והנאשם פרע חלק מחובותיו למוכר עוד במהלך החזקתו בחנות - בתשלום במזומן ובשימוש במכונת סליקת כרטיסי אשראי על שם המוכר, לא ניתן לקבוע במדויק מה היה הסכום שהנאשם חב בעסקה ומה היה נזקו הכספי של המוכר כתוצאה מהחזרת השיקים נושא כתב האישום. עוד צויין כי במהלך השנים שחלפו מאז האירוע תבע המוכר את הנאשם ובני משפחתו בתביעות אזרחיות וזכה בפיצוי כספי, כך שכלל לא ניתן לקבוע על בסיס הראיות שהובאו במשפט אם הנאשם חב כיום למוכר סכום כלשהו.
בתחילה טען הנאשם כי המוכר ידע בעת קבלת השיקים לבטחון שמדובר בשיקים חסרי ערך מחשבונו של פושט רגל, אך לאחר שבהכרעת הדין נדחתה טענה זו טען הסניגור כי בעת מתן השיקים, התכוון הנאשם באמת ובתמים לפרוע את חובו ולא ביקש מראש להשתמט מהתחייבויותיו במסגרת החוזה.
השופט איתי הרמלין קבע כי טענת ההגנה בהחלט אפשרית ומתיישבת עם העובדה שהנאשם שילם חלק מהתחייבויותיו למוכר בדרכים שונות, ולמרות שאין בכך כדי לאיין את המרמה שהייתה בעצם הבטחת התחייבויותיו למוכר בשיקים חסרי ערך, יש בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו של הנאשם בעת שמסר את השיקים כבטחון.
אשר למידת האחריות לאירוע קבע השופט שבשל העובדה שהנאשם טען במשפט כי מראש היה ידוע למוכר שהוא פושט רגל וכי השיקים שהוא מוסר לו הם חסרי ערך, ובשל העובדה שהמוכר נאלץ להגיש תביעות אזרחיות לפרעון חובותיו, מלמדות שהנאשם לא הפנים את מלוא אחריותו לאשר אירע.
נוכח האמור לעיל ובשל העובדה שהנאשם לא התייצב אצל הממונה על עבודות שירות, גזר השופט על הנאשם עונש של חודשיים מאסר בפועל וחצי שנת מאסר על-תנאי. לנוכח מצבו הכלכלי של הנאשם והמחיר הכלכלי של ריצוי עונש מאסר בפועל, לא מצא השופט הרמלין מקום לגזור עליו קנס. כמו כן, הואיל ולא הוברר במשפט כמה כסף חב הנאשם למוכר בתום ההתקשרות ביניהם וכמה כסף, אם בכלל, הוא חב לו כיום, לאחר שהמוכר זכה בתביעותיו האזרחיות שייתכן שכללו גם רכיבים של עגמת נפש ולא רק נזקים כספיים ישירים, לא חוייב הנאשם בתשלום פיצוי.
Reload document 
Open in new tab