פסק הדין עוסק בשאלת תוקפה של עסקת מכר מקרקעין חריגה, שבמסגרתה נמכר נכס מסחרי באילת בתמורה לזכויות נטענות במקרקעין מכוח קושאנים טורקיים. התובעים, ובראשם בעל הנכס גדליה ארנון ויורשי רעייתו המנוחה, עתרו לביטול ההסכמים שנחתמו עם הנתבע משה דבוש, בטענה כי העסקה נכרתה בתרמית, בהטעיה, בעושק ובחוסר תום לב, וכי התמורה שניתנה – קושאנים טורקיים – הייתה חסרת ערך ממשי. בנוסף התבקש ביטול העסקה המאוחרת שבמסגרתה מכר הנתבע את הנכס לחברת סער את רותם אחזקות בע"מ. בית המשפט, מפי השופטת גאולה לוין, קיבל את התביעה וקבע כי ההסכם הראשון בין הצדדים בטל מחמת היעדר מסוימות והיעדר תמורה ממשית, ואילו ההסכם השני הוא הסכם למראית עין שנועד ליצור מצג כוזב כלפי רשויות המס. עוד נקבע כי חברת סער אינה נהנית מהגנת “תקנת השוק” לפי סעיף 10 לחוק המקרקעין, ולכן הזכויות בנכס יושבו לתובע.