בפרשנות חוזה, יש להתחקות אחר אומד-דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים. אומד-דעת זה הוא המטרות, היעדים, האינטרסים והתוכניות אשר הצדדים ביקשו להגשים במשותף. ניתן ללמוד על אומד-דעת זה, מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות לו. בהעדר אומד דעת משותף, נבחן החוזה על-פי תכליתו האובייקטיבית. אלה הם הערכים, המטרות והאינטרסים שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת, נועד להגשים (ראו ע"א 4628/93, פ"ד מט (2) 265, בעמ' 311, 314). כך חזר והבהיר ביהמ"ש העליון, בדחותו ערעור שהוגש על קביעת ביהמ"ש המחוזי, כי ההסכם נשוא הערעור הינו הסכם הלוואה בין המשיב לבין המערערים אישית, ומשכך חייב את המערערים לשלם למשיב סכום של למעלה מתשע מאות אלף שקלים.