הנאשם הורשע בעבירות שיוחסו לו בשני כתבי אישום. בכתב האישום הראשון יוחסו לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, רישיון הרכב פקע בתקופה העולה על שנה ונהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת אי שימוש. בכתב האישום השני יוחסה לנאשם עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
על פי המתואר בכתב האישום הראשון, ביום 28.11.22 נתפס הנאשם במחסום המנהרות לכיוון ירושלים וזאת לאחר שהודע לו כי הוא פסול מנהיגה, ללא תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב וכשרישיון הרכב פקע בתאריך 20.8.21. כמו כן על הרכב בו נהג נמסרה הודעת איסור שימוש ע"י בוחן תנועה. בכתב האישום השני נטען כי ביום 16.8.22 נהג הנאשם ברחוב שדרות בגין בגדרה על אף שנפסל מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה ודבר הפסילה הודע לו.
מתדפיסי המידע הפלילי והתעבורתי של הנאשם שהוגשו על ידי המאשימה עלה כי הנאשם נעדר עבר פלילי ואילו בעברו התעבורתי מצויין כי מאז שנת 2013 בה הוציא רישיון נצברו לחובתו 17 הרשעות כאשר 16 מהן הינן מסוג ברירת משפט בגינן נדון לקנס בלבד. נוכח האמור עתרה המאשימה על השתת עונש שלא יפחת מ-9 חודשי מאסר, קנס בסך 3,000 ₪, פסילה בפועל לתקופה בת 3 שנים ועונשים נלווים.
מנגד, טען הסניגור כי נוכח מצבו הרפואי הקשה של מרשו בגינו קבע הממונה על עבודות השירות כי אין מקום להשמה בעבודות שירות בשל אי כשירות טוטאלית, הרי שעל אחת כמה וכמה, אין מקום לריצוי מאסר בפועל. עוד נטען כי הנאשם ואשתו המגדלים שני ילדים, נתמכים על ידי המוסד לביטוח לאומי.
באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות נתנה השופטת מיכל שביט דעתה, מחד גיסא, לסמיכות הזמנים (שלושה חודשים) בביצוען של שתי עבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה ועבירות נוספות כאשר פוטנציאל הנזק מביצוען הוא גבוה. מאידך גיסא, בסופו של יום, העבירות לא גרמו לנזקים לגוף או לרכוש.
אשר לעונש, נזקפה לזכות הנאשם לקיחת האחריות שלו והודאתו במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, נסיבותיו המשפחתיות, הכלכליות והרפואיות והעובדה שלא ריצה מאסר בעבר ואף לא הוטל עליו מאסר על תנאי בגין איזו מהרשעותיו בעבירות תעבורה. מנגד, המדובר במי שביצע פעמיים עבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה.
נוכח האמור ציינה השופטת כי בשל העובדה שהנאשם לא נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות כפי שהיה ראוי להטיל עליו, הרי שנוכח נתוניו המיוחדים, ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח עלולה לא רק להסב לו נזק ולגרום לו לסבל רב, כי אם גם להטיל נטל לא מבוטל על רשויות הכליאה.
בהתחשב בכל האמור לעיל נידון הנאשם לתשלום קנס בסך של 1,500 ₪, פסילת רישיון בפועל לתקופה של 18 חודשים, התחייבות, מאסר ופסילה על תנאי.