NULL עו"ד הותקף במשרדו ויפוצה בסך של 15,000 ש"ח
עו"ד הותקף במשרדו ויפוצה בסך של 15,000 ש"ח

ביסוד התביעה אירוע בו תקף הנתבע את התובע, ולאחר מכן הגיש תלונה למשטרה נגד התובע בטענת שווא כי התובע הוא זה שתקף אותו. בית משפט השלום קיבל את התביעה בגין התקיפה אולם דחה את תביעת לשון הרע בגין התלונה הכוזבת. ביחס לתקיפה נקבע כי יש לפצות את העורך דין בסך 15,000 ₪ לאור ההשפלה שיש בתקיפתו במשרדו לנגד עיני שותפיו, ובחומרה שיש לייחס לתקיפה של עורך דין על רקע עבודתו. ביחס ללשון הרע נקבע כי הנתבע, הסובל מסכיזופרניה, סבר בעת הגשת התלונה כי הוא זה שהותקף בידי התובע.

התובע, עורך דין במקצועו, שימש כיו"ר ועד הבית בבניין בו ישנה חנות הנמצאת בבעלותו. אמו של הנתבע מתגוררת באותו בניין. התובע הגיש תביעה כנגד האם בגין חוב לוועד הבית. באחד מימי 01/2013 הגיע הנתבע למשרדו של התובע ולאחר דין ודברים בעניין התביעה כנגד אימו, תקף את התובע, דחף אותו ובעט ברגליו. מיד לאחר שיצא הנתבע ממשרד התובע הוא ניגש למשטרה והגיש תלונה נגד התובע, לפיה התובע הוא זה שתקף אותו. בעקבות התלונה זומן התובע לחקירה, נלקחו ממנו טביעת אצבע ודגימת רוק וקלסתרונו צולם. חקירתו של התובע התבצעה בתחנת משטרה בה הוא נהג להתנדב כשוטר, ולטענתו נגרמה לו בשל כך בושה רבה. בסופו של דבר, נסגר התיק נגד התובע מחוסר אשמה ואילו כנגד הנתבע הוגש כתב אישום והוא הורשע באיומים, תקיפה וידיעות כוזבות. מכאן התביעה מושא הדיון על סך 300,000 ₪ בגין לשון הרע ותקיפה. טענתו העיקרית של הנתבע היא, כי הוא סובל מסכיזופרניה חמורה שהשפיעה על תפיסת המציאות שלו, על כן כאשר הוא הגיש את התלונה הוא היה בטוח כי הדברים שאמר למשטרה משקפים את האמת כהווייתה.

בית משפט השלום קיבל את התביעה בחלקה.

עוולת התקיפה: הנתבע הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. אין טענה לנזקי גוף של ממש, וגם לא לכאבים חזקים. לא נטען להוצאות רפואיות, הפסד השתכרות וכדומה, כך שהתביעה היא למעשה בגין עוגמת נפש עקב הכאב שנגרם ובעיקר תחושת ההשפלה. בהמשך לכך, בהתחשב מחד גיסא בכך שלא נגרם לתובע נזק ממשי, ומאידך גיסא בהשפלה שיש בתקיפתו של התובע במשרדו לנגד עיני שותפיו, ובחומרה שיש לייחס לתקיפה של עורך דין על רקע עבודתו, מצאתי יש להעמיד את הפיצוי על סך 15,000 ₪.

לשון הרע: אכן ,ככלל יש להתייחס בחשדנות למקרה בו טענה למחלת נפש נשלפת בדיעבד כלאחר יד על מנת להצדיק פטור מאחריות, אלא שלא זה המקרה הנדון. הנתבע הגיש חוות דעת מומחה של פסיכיאטרית, לפיה במועד הרלוונטי הוא היה במצב פסיכוטי שגרם לכך שסבר בכנות כי הוא זה שהותקף. התובע העלה טענות שונות נגד חוות הדעת אולם, הוא לא הגיש חוות דעת נגדית. יתרה מכך, על אף שהתובע הצליח להצביע על חולשות מסוימות בחוות הדעת ובראיות הנתבע (למשל שהנתבע לא הביא עד רלוונטי) , הרי שחוות הדעת ביסודה לא נסתרה, ולאחר שקלול מלוא הראיות – לרבות התיעוד הרפואי מזמן אמת ואי הגשת חוות דעת נגדית – יש לקבל את טענת הנתבע, כי עקב מחלת הנפש ממנה סבל, בזמן הגשת התלונה במשטרה הוא אכן סבר כי הוא הותקף על ידי התובע.

סוף דבר: הנתבע ישלם לתובע סך של 15,000 ₪. כמו כן הנתבע ישלם הוצאות בסך של 3,000 ₪.

ת"א (שלום ראשל"צ) 57762-04-18 פלוני נ' אלמוני. נתן ביום 14.9.20.

להורדת הקובץ לחץ כאן 2020-09-16T07:57:52+03:00