סעיף 33 לחוק הגנת הדייר לא קובע דבר ביחס להיעדר יכולת מימושו של נכס, אלא הוא קובע כי מימוש הנכס ייעשה תוך הגבלת יכולת פינוי המחזיק בנכס. בימ"ש קמא התייחס לעניין זה והבהיר כי אם דירת המגורים של המבקשת תימכר לצורך פירעון החוב, היא "תימכר כתפוסה" וכי גם רשם ההוצל"פ התייחס לכך שהמערערת לא תפונה מדירת המגורים ללא הוכחה כי יהיה לה מקום מגורים סביר וראוי. פרשנות מצמצמת זו לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר היא פרשנות ראויה ונכונה, אין היא בגדר "מהפכה", אלא מדובר ביישום מגמה פרשנית הנלמדת מפסיקת ביהמ"ש העליון.
סעיף 33 לחוק הגנת הדייר קובע כי מימוש הנכס ייעשה תוך הגבלת יכולת פינוי המחזיק בנכס ולא את יכולת מימושו של נכס