אף שלא עלה בידי האישה להוכיח כי בית המגורים, בו התגוררו הצדדים 18 שנה, היה בבעלות הצדדים ממועד רכישתו, ולא בבעלות האם, על שמה נרשמו הזכויות במלואן. ועל אף שמדובר בנכס שהאיש ירש מאמו ונרשם ע”ש האיש בלבד, נקבע כי מדובר בנכס משותף משהאישה הוכיחה כוונת שיתוף ספציפית ביחס לנכס זה.
נקבע כי על אף שבית המגורים היתה ירושה מאם האיש ונרשם על שמו בלבד, מדובר בנכס משותף