הצדדים נחלקו האם העיתון לו התחייבה ידיעות אחרונות לספק לתובע גם לאחר סיום עבודתו הינו עיתון בנוסחו "המלא" (הנשלח למנויים) או בגרסה המקוצרת המסופקת בנקודות המכירה. בית המשפט דחה כאמור את התביעה בקובעו כי הצדדים להסכם העבודה בחרו במפורש להעניק הטבה של חלוקה בנקודות מכירה (עם כל התנאים הנלווים לכך כולל עיתון מקוצר ברבות הימים), ולא של מנויים יומיים ולכך יש השלכות. "אכן, הצדדים בזמן אמת עת נחתם ההסכם לא התייחסו לאפשרות של שתי גרסאות של העיתון, שלא היתה קיימת אז. הם לא יכולים היו לשער כי זו תהא דרך הפעולה בעתיד. אולם הם קבעו אופן חלוקה שיש בו כדי להשליך על היקף ואופי ההטבה, בנקודות מכירה" כך בית המשפט.