התובעת טענה כי הסגירה הביאה להסתרה של הגישה לבית הקפה כמו גם לחסימת האוויר הפתוח ושדה הראייה של לקוחות התובעת. בית המשפט המחוזי דחה כאמור את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות בסכום של 150,000 ₪. נקבע שמציאות שבה הרשויות מאפשרות ביצוע קירוי עונתי שעומד על תילו כל חודשי השנה הוא תרחיש מצוי והתובעת לא הוכיחה כלל שמדובר באפשרות שהיא לא צפתה או לא יכולה היתה לצפות ובטח שלא הוכח שהיא הוטעתה ע"י הנתבעת בנושא זה וכי הוסתרה ממנה האפשרות שהמסעדה השכנה תוכל לבצע קירוי.