נדחתה עתירה נגד פסק-דינו של בית הדין הרבני הגדול, במסגרתה נקבע כי הסדרי השהות בין העותר לשלושת ילדיו, מותנים במספר תנאים בהם נדרש העותר לעמוד; נקבע, כי העתירה נוסחה באופן כוללני והיא נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית מספקת; לגופו של עניין, השגותיו של העותר על סמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושא הסדרי השהות כבר נדונו והוכרעו במספר החלטות, ומאלו הפכו לחלוטות, שוב אין הוא יכול להעלות סוגיה זו במסגרת העתירה הנוכחית, מה גם שביתיים חל שינוי נסיבות מהותי בכל הנוגע לתשתית העובדתית שביסוד העתירה.
נדחתה עתירה נגד פסק-דינו של בית הדין הרבני הגדול, במסגרתה נקבע כי הסדרי השהות בין העותר לשלושת ילדיו, מותנים בתנאים בהם הוא נדרש לעמוד