אין צורך להכריע אם עסקינן בצוואות נפרדות, שהוראות סעיף 8א(ב) לחוק הירושה לא חלות עליהן כלל, או שעניין לנו בצוואות הדדיות, שמתנות על תחולת הוראות סעיף 8א(ב)(2)(ב), כפי שמאפשר סעיף 8א(ג), באמצעות "הוראה אחרת". כך או כך, התוצאה בענייננו זהה – המנוחה היתה רשאית לבטל את צוואתה המוקדמת, והוראת ביהמ"ש לענייני משפחה על קיום הצוואה המאוחרת – בדין יסודה.