ערעור על פסק דינו של המחוזי שביטל הליכי פשיטת רגל עקב חוסר תום ליבו של החייב. לטענת החייב, תוכנית הפירעון הותנתה במיצוי הליכים מול רשויות המס וביטוח לאומי בלבד. משסיים לשלם מלוא הסכום לקופת הכינוס, יש לקבוע כי התוכנית מולאה. ביהמ”ש דחה את הערעור על הסף ופסק כי הליך פשיטת רגל, המעניק לחייב ההזדמנות ייחודית להיחלץ מחובותיו ולהשתקם כלכלית, מהווה ‘שטר ששוברו בצדו’, במובן זה שהיד המושטת כלפי החייב, מלוּוה בדרישה להתנהלות בתום לב עילאי מצדו. החובה הנוספת שהוטלה על המערער – לפעול בשקידה ראויה להפחתת החוב בדין קדימה, על מנת שיהא בכוחו של הליך פשיטת הרגל להביא תועלת לכלל הנושים – לא קוימה.
נדחה ערעור על פס”ד שניתן בעניינו של חייב לביטול הליכי פשיטת רגל בשל התנהלות בחוסר תום לב של החייב