נדחה ערעור על החלטה בה נקבע כי המבקש מנוע מלנקוט בהליכים לגביית פיצויי הפיטורים המגיעים לו כעובד לשעבר של חברה שנקלעה לחדלות פירעון, בגין התקופה שלפני מועד מתן צו לפתיחת הליכים שניתן בעניינה; נפסק, כי הצו לפתיחת הליכים מייצג את "קו פרשת המים" בנוגע לחובות המוסדרים בהליך, במובן זה שהוא יוצר חיץ בין חובות שנוצרו לפניו – אותם ניתן לתבוע ולגבות אך ורק בגדרי ההליך הקולקטיבי המתנהל בעניינו של החייב, לבין חובות שנוצרו או ייווצרו לאחריו – אשר אותם ניתן לתבוע ולגבות בהליך נפרד; הבחנה זו חלה גם על חובות שמקורם בדיני עבודה, ויש לראות בעובד אשר המשיך לעבוד בחברה לאחר מועד מתן הצו כמי שפוטר והועסק הלכה למעשה מחדש על ידי מעסיק אחר.