נדחה ברוב דעות ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום אשר הורה על פינוי דיירת מוגנת בעקבות אישור של פרויקט פינוי בינוי, בכפוף לתשלום פיצוי בשיעור של בשיעור של דמי המפתח; נקבע בדעת הרוב, כי בנסיבות העניין יש להעדיף את הפתרון של סיום היחסים בין הצדדים תמורת דמי פינוי בשיעור מלוא הזכויות של הדיירת המוגנת, על פני הפתרון של סידור שכירות זמני וחידוש הדיירות המוגנת בבניין החדש; זאת הן לנוכח גילה המתקדם של הדיירת, היעדר הוודאות לגבי זמני ביצוע הפרויקט, והעובדה כי בעלות הבית, ולא היזם, הן אלו שאחראיות למציאת הסידור החלוף.