הנאשם, בן ה-28 הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, התחזות לאחר במטרה להונות וגניבה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 4.12.18 נכנס הנאשם לחדר של שותפו לדירה (המתלונן) ששהה באותה עת בשירות צבאי ונטל שלא ברשות, את דרכונו של המתלונן. בהמשך משך הנאשם מחשבון הבנק של המתונן סכום כולל של 34,000 ₪ וזאת לאחר שהזדהה בסניף הבנק כמתלונן וקיבל קוד גישה לחשבון.
כתב האישום הוגש בחודש ספטמבר 2019 אך עד לשנת 2021 לא אותר הנאשם וההליכים נגדו הותלו. בהמשך עם איתורו של הנאשם הוצא נגדו צו הבאה ורק בחודש אפריל 2022 חודשו ההליכים שוב.
שירות המבחן הגיש תסקיר ממנו עלה כי הנאשם שעלה בגפו מקנדה, שוחרר שחרור מוקדם מהצבא ועובד בעבודות שונות, קיבל אחריות מצומצת למעשיו ולא הביע רצון לטיפול או לליווי. בנסיבות אלה הומלץ על הטלת עבודות שירות כעונש מרתיע.
במסגרת הראיות לעונש הגיש הסניגור את דו"ח העימות וכן אסמכתא לכך שנתפס סך של כ-29,000 ₪ אשר נמצאים בחשבון המשטרתי. בנוסף עמד הסניגור על נסיבותיו האישיות של מרשו, על חלוף הזמן ואי הישנות המקרים, וביקש להסתפק בעבודות של"ץ.
ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של 8 חודשי עבודות שירות וענישה נלווית. אשר לשאלה אם המתלונן שׁוּפָה ע"י הבנק ביחס לכספים שנמשכו שלא כדין מחשבונו, מסרה המאשימה כי ניסיון לשוחח עם המתלונן ולקבל את עמדתו טרם הדיון, לא צלח.
השופט דוד שאול גבאי ריכטר קבע כי חומרת העבירות נובעת הן מהתכנון המוקדם של המעשים והן מנחישותו של הנאשם לפגוע בקניינו של חברו. עם זאת, מדובר באדם ללא עבר פלילי אשר בחלוף השנים מאז ביצוע העבירה, לא הואשם במעשים דומים או בעבירות נוספות, לכן עושה רושם כי מדובר במעידה חד פעמית.
נוכח האמור לעיל נידון הנאשם ל-45 ימי עבודות שירות, עונש מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 ₪ והתחייבות. אשר לפיצוי המתלונן צויין כי בהסכמת הצדדים רכיב הפיצוי יוטל בנפרד וללא צורך בדיון נוסף לאחר בירור מול הבנק.