השופטת: שירלי דקל נוה
ביום 24.11.23 התראיין שגריר ברזיל בישראל באשר למלחמת "חרבות ברזל" לחדשות ברזיל, ובעקבות הריאיון פורסמה אודותיו כתבה באתר האינטרנט של "מעריב". הנאשם, בן 66, הגיב לכתבה משם משתמש "בוץ" וכתב כי יש לשגריר 48 שעות לעזוב את הארץ ולא הוא יקבל חשבון. בהמשך, התקשר הנאשם ממספר הטלפון האישי שלו לשגרירות, שוחח עם עובד במחלקת המדיניות ואיים באוזניו על פגיעה בגופו ובחייו של השגריר, תוך שהוא מציין כי אם לא יעזוב את הארץ בתוך 48 שעות הוא יקבל כדור בראש ונמצא בסכנה. בגין אירועים אלו הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר דיוני בעבירת איומים.
מתסקירי שירות המבחן עלה כי הנאשם, אב לילדים וסב לנכדים, אשר שירת שירות מלא כלוחם בחיל השריון ובהמשך בשירות מילואים, עובד כאב קהילה ומסייע לקשישים ומתמודד עם קשיים רגשיים והפרעת דיכאון בגינה פנה לטיפול תרופתי ופסיכולוגי. נוכח קבלת האחריות ושיתוף הפעולה המלא שלו עם הליך האבחון והטיפול הפסיכולוגי הפרטני, המליץ השירות על הטלת צו מבחן למשך שנה, צו של"צ בהיקף של 140 שעות ומאסר מותנה.
התביעה טענה כי המלצת שירות המבחן קלה מדי ופוגעת באינטרס הציבורי, וביקשה לגזור על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות. מנגד, ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן נוכח הודאתו המהירה של הנאשם, עברו הנקי, שיתוף הפעולה שלו והליך השיקום המשמעותי שהחל. הסניגור הסביר כי העבירה בוצעה בסוף נובמבר 2023 – תקופה מתוחה וקשה לציבור, כחודש וחצי לאחר פרוץ המלחמה ובסמוך לפעימת שחרור החטופים הראשונה. באותם ימים נחשף הנאשם לדברי השגריר, שטען כי החטופים הם נכס עבור חמאס; דברים אלו עוררו בו כעס רב וסערת רגשות, שהובילו לאובדן שליטה זמני.
השופטת שירלי דקל נוה קבעה כי במעשיו פגע הנאשם בצורה ממשית בשלוות הנפש, בתחושת הביטחון האישי ובכבודו של הפרט, ובפרט בנציג דיפלומטי בכיר של מדינה זרה. הפניית איומים קונקרטיים ומפורשים ברצח כלפי שגריר מהווה נסיבה לחומרה, שכן יש לישראל אינטרס עליון בשמירה על שלטון החוק, תפקודם התקין של אנשי ציבור וטיפוח יחסי החוץ שלה. הודגש כי קיימת הבחנה ברורה בין דברי ביקורת לגיטימיים החוסים תחת חופש הביטוי לבין איומים חמורים המצדיקים גינוי וענישה מרתיעה, ועל כן הקלה בעונש עלולה להעביר מסר שגוי לציבור לפיו שיח אלים מסוג זה הוא לגיטימי.
לצד זאת התחשבה השופטת בעובדה שהעבירה בוצעה בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל" ובסמוך לאירועי השבעה באוקטובר, תקופה שבה הציבור כולו היה נתון במתח ובחשש כבד לחיי החטופים. בית המשפט הכיר בכך שהנאשם פעל מתוך סערת רגשות עזה שנגרמה בעקבות התבטאויותיו המקוממות של השגריר שפורסמו בתקשורת (אשר אף הובילו לזימונו לשיחת נזיפה במשרד החוץ), לצד תמונת חטיפתם של ילדי משפחת ביבס שפורסמה בסמוך והעצימה את תחושות הכעס. עם זאת, הלך הרוחות הציבורי וסערת הרגשות אינם מעניקים כל הצדקה חוקית להשמעת איומים, בפרט כשהנאשם לא הסתפק בתגובה אינטרנטית אלא הגדיל לעשות והתקשר ביוזמתו לשגרירות.
בשלב גזירת הדין בחנה השופטת את נסיבותיו האישיות של הנאשם שתקופת המלחמה העצימה אצלו קשיים רגשיים קודמים, ושוכנעה כי מדובר במעידה חד-פעמית וחריגה לאורחות חייו, וכי הבעת החרטה הכנה וההתמדה המרשימה בטיפול הפסיכולוגי, מלמדים על סיכויי שיקום מובהקים.
נוכח האמור לעיל נידון הנאשם ל-4 חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן וצו של"צ בהיקף של 200 שעות.
ת"פ (השלום - ראשון לציון) 28595-03-24 מ"י נ' גדמיש, ניתן ביום 17.6.2026
Reload document 
Open in new tab