נדחה ערר שהגיש נישום על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין שלא לזכות בהטבה במס שבח מרתף ששימש כדירת מגורים במשך כ-25 שנה. נקבע כי ייעודו התכנוני של הנכס אינו למגורים והוא מוגדר כמרתף, והנישום היה מודע לכך. על הנישום הוטלו הוצאות גבוהות בסך של 75,000 ₪, משמרבית טענותיו נועדו לטשטש ולבלבל את הוועדה.
