לקוחה קטינה של מנו ספנות נפגעה בהיותה על סיפון אחד מכלי השיט שלה. הוריה שלחו מכתב תלונה למשרדי החברה, והדבר הוביל להגשת תביעת דיבה נגדם בסכום של 100,000 שקלים ללא הוכחת נזק. החברה טענה כי ההורים שלחו את המכתב במכוון למזכירות החברה, על מנת להרחיב את תפוצתו, וזאת תוך הכפשתה וביזויה בקרב עובדיה. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה מנו ספנות בעוררו את השאלה מה ניתן לצפות מצרכן שלו תלונה ביחס לשירות שקיבל – אם לא לפנות ישירות למשרדו של נותן השירות?
מנו ספנו הגישה תביעת לשון הרע כנגד לקוח בגין משלוח מכתב התראה/תלונה למשרדיה; ביהמ"ש העליון: לאן אמור היה הצרכן לשלוח את המכתב?