הרכב השופטים: יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ
כאשר מדובר בהתחייבות אשר נוצרה בהסכמים שקדמו למעשה פשיטת הרגל, אך מדובר בהוראה חוזית הנוגעת לקיום חיוב עתידי, שחל לבסוף רק לאחר מתן צו הכינוס – חיוב מסוג זה נכנס לגדרו של "חוב בר-תביעה" לפי הוראת סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל; לגבי חוב בר תביעה הכלל הוא, בהתאם להוראת סעיף 20(א) לפקודה, לנושה לא נתונה האפשרות להיפרע מן החייב, אלא במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
רקע עובדתי: ערעורים על החלטת בימ"ש מחוזי בתיק פש"ר במסגרתה התקבלה באופן חלקי בקשת המערער בע"א 172/24 (הנאמן), לביטול פעולות שנעשו על ידי חברת מגדלי אדומים בע"מ (המערערת) במניותיו של החייב (המערער בע"א 296/24)בחברת האופקים מעלה אדומים בע"מ (חברת האופקים או החברה) המחזיקה בזכות החוזית לביצוע פרויקט פינוי-בינוי במעלה אדומים. צו הכינוס ניתן ביום 21.1.2018. ביהמ"ש הורה כי העברת המניות בסך כולל של 35% מהון מניות החברה למערערת בימים 28.12.2017 ו-22.11.2018 בטלה, מכיוון שמדובר בעסקאות שנעשו ברכוש החייב בתקופה שלאחר מעשה פשיטת הרגל. לצד זאת, נדחתה טענת הנאמן כי יש להורות על ביטול ההסכמים והעברת 65% המניות גם קודם למעשה פשיטת הרגל, משנקבע כי אין מדובר בהענקה בטלה, ובכל מקרה מתקיימים החריגים הקבועים בסעיף 96(ג)(2) לפקודה לעניין הענקה בתמורה ובתום לב. בדיון בערעור חזרו בהם הצדדים מהטענות בסוגיית הענקה בטלה לפי סעיף 96 לפקודה. משכך, אין מקום לדון בסוגיה זו ודין ערעורי הנאמן והחייב להידחות. כל שנותר הוא ערעור המערערת אשר מופנה נגד קביעת ביהמ"ש המחוזי כי העברת 5% מהון המניות ביום 22.11.2018 – בטלה (נוכח הליכי פשיטת הרגל בעניינו של החייב).
דיון משפטי: ביהמ"ש העליון דחה את הערעור וקבע כי עם הכרזת החייב פושט רגל, נכסיו "מוקנים" כולם לנאמן (סעיף 42 לפקודה). אולם לפי "כלל הייחוס לאחור" המעוגן בהוראת סעיף 84(א) לפקודה, הקנייה זו חלה כבר למן מועד מעשה פשיטת הרגל. לטענת המערערת, בענייננו אין מדובר בעסקה שהתבצעה לאחר מעשה פשיטת הרגל, משום שמדובר בהתחייבות אשר נוצרה בהסכמים שקדמו למעשה פשיטת הרגל. ברם, העיקר הוא כי מדובר בהוראה חוזית הנוגעת לקיום חיוב עתידי, שחל לבסוף רק לאחר מתן צו הכינוס. בהתאם להוראת סעיף 2.6 להסכם שבין הצדדים, העברת 5% מהון המניות תיכנס לתוקף רק ככל שיתקיים התנאי אשר יתגבש באופן סופי רק לאחר יום 28.7.2018, במצב שבו במועד זה התב"ע לא תאושר. מדובר אפוא בחיוב עתידי-מותנה, שמקורו אמנם בהתחייבות מלפני מתן צו הכינוס (שניתן כאמור ביום 21.1.2018), אך תחולתו לאחריו. חיוב מסוג זה נכנס לגדרו של "חוב בר-תביעה" לפי הוראת סעיף 71(א) לפקודה. לגבי חוב בר תביעה הכלל הוא, בהתאם להוראת סעיף 20(א) לפקודה, לנושה לא נתונה האפשרות להיפרע מן החייב, אלא במסגרת הליכי פשיטת הרגל. וכך הוא כאמור גם בענייננו, כאשר מדובר בהתחייבות על-תנאי. מכאן אפוא כי לא נפל כל פגם בהכרעת ביהמ"ש המחוזי אשר ביטל את העברת 5% מהון המניות לידי המערערת.
עא 172/24 עו"ד ליאור מזור בתפקידו כנאמן לנכסי החייב נ' עזרא דואק (ניתן ביום: 18.9.24)
Reload document 
Open in new tab