בר”ע על פסק דינו של המחוזי בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של השלום, שקבע כי המשיב עומד בתנאים המצטברים הקבועים בסעיפים 20(א) ו-23(א) לחוק הגנת הדייר, והוא בעל מעמד של דייר מוגן בשני הנכסים של המנוחה, בהיותו ידוע בציבור שלה. זאת, משמצא כי המשיב והמנוחה חיו כידועים בציבור והתגוררו יחד בנכס המרכזי בששת החודשים שקדמו לפטירתה. המבקש הוא בנו של המנוחה ולטענתו, השניים לא ניהלו משק בית משותף.
למרות התנגדות הבן, העליון הכיר בבן הזוג של האם המנוחה כידוע בציבור שלה וכבעל מעמד של דייר מוגן בשני נכסיה