המבקש, המייצג את עצמו, הגיש ערעור באיחור וביקש לאחר מכן להכשיר את האיחור על ידי הגשת בקשה להארכת מועד. לדבריו, בשל היותו הדיוט בתחום, הוא סבר כי המועד להגשת הערעור, 30.8.2019, ניתן להארכה אוטומטית בשל ימי הפגרה. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו כי בעיניו של אדם מן השורה, שאינו עוסק במשפטים, 30.8.2019 משמעו 30.8.2019.