נקבע כי הביטוי "עבריין", נתפס באוזני המאזין הסביר ככזה המתייחס לתובע הרשעה בדין. ביהמ"ש הוסיף כי אכן, לנתבע עומדת זכות לחופש ביטוי. עם זאת, כל זמן שעומדת לתובע חזקת החפות, אף לאחר הגשת כתב אישום ובטרם הרשעה בדין, הרי שההגנה על שמו הטוב של התובע מפני ייחוסו כעבריין, גוברת על זכותו של הנתבע לביטוי חופשי.
כינוי אדם שהוגש נגדו כתב אישום ומשפטו עדיין מתנהל כ "עבריין" מהווה לשון הרע