הערעור על פסק דינו של בימ”ש לעניינים מנהליים, שדחה עתירה נגד החלטת ועדת המכרזים ברמ”י שלא לבחור בהצעת המערערת במסגרת מכרז להפעלת מחצבת אשרת דרום ולהכריז על הצעת המשיבות 3-2 כהצעה הזוכה במכרז – דינו להידחות. למרות שהצעת המערערת הייתה ההצעה הגבוהה ביותר, ועדת המכרזים הייתה רשאית להביא בחשבון שיקולי תחרות במסגרת החלטתה ולהידרש להמלצת רשות התחרות בהקשר זה. יובהר כי הגם שקיים קושי מסוים בשימוש במונח “תיפסל” בהחלטת ועדת המכרזים, עולה בבירור מההחלטה כי הצעת המערערת לא זכתה במכרז חלף משמעות שלפיה הצעה זו נפסלה מהשתתפות בו.
טענת כפר גלעדי שהיה על רמ”י לבחור בה כהצעה הזוכה, אינה עולה בקנה אחד עם לשונם הפשוטה של סעיפי המכרז