בחינת הוראותיו של סעיף 13 לחוק אימוץ ילדים מלמדת, כי טובת הקטין, כשלעצמה, אינה עילה בגדר סעיף 13 לחוק האימוץ. טובת הקטין היא הטעם המונח ביסוד כל העילות. טובתו של הקטין היא שיקול במסגרת העילות הקיימות, אך אין בכוחה ליצור עילה עצמאית להכרזה על קטין כבר-אימוץ. כך ציין ביהמ"ש העליון, בקבלו את ערעורם של ההורים המאמצים בפרשת "תינוק המריבה", על ביטול הכרזת הקטין כבר-אימוץ. ביהמ"ש המחוזי קבע ברוב דעות, כי טובת הקטין מחייבת גידולו על ידי הוריו הביולוגיים. ביהמ"ש העליון קבע, בהסתמך על חוות דעת המומחים שנדחתה על ידי ביהמ"ש המחוזי - כי טובת הקטין היא להישאר עם הוריו המאמצים.
לכתבה מצורפת הערת מערכת.