האם "חוב ארנונה סופי" בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים פירושו חוב שכולו סופי או גם חלק סופי מחוב שחלקו האחר נתון להליכי השגה? אליבא בית המשפט העליון, לשון החוק סובלת את שתי הפרשנויות אולם בחינת תכלית החקיקה מעלה כי הפרשנות השניה הינה הנכונה. זאת, שכן, חלק ממטרת סעיף 8(ג) הינה להבטיח שינקטו הליכים רק אם החוב ודאי. מטרה זו מתקיימת גם אם גובים רק את חלק החוב שאינו שנוי במחלוקת, שהרי הוא ודאי.
