נקבע כי הכלל צריך להיות החרגת הפיצוי העונשי ועל החייב להצדיק את הכללתו בנסיבות העניין בתחולת ההפטר. במקרה הנדון, כך בית המשפט, מדובר בעבירות מין חמורות בעלות אופי אלים כאשר החייב לא מצא לנכון לפצות את נפגעי העבירה גם כשידו היתה משגת. משכך יש לקבוע כי החייב לא הוכיח צידוק כאמור.
