זיכוי מעבירה של העסקת עובד זר בשל אי הוכחת זהות הנתין ועצם עבודתו אצל הנאשם

 

השופט: יוסף יוספי

 

לנאשם יוחסו עבירות של העסקת עובד זר שלא כדין והעסקה ללא ביטוח רפואי. על פי כתב האישום, בביקורת שנערכה ע"י המדינה ביום 18.3.14 בחנותו של הנאשם בקריית גת, אותר עובד זר שלא היה אזרח ישראל או תושב בה, ולא היה רשאי לעבוד אצל הנאשם. הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי לא העסיק כלל אדם זה, וכי הוא מוכר לו כאדם שקונה בחנות.

 

בית המשפט ציין כי מחומר הראיות שהוצג בפניו, לא נצפה כי הנתין הזר מבצע עבודה בחנות, קרי, סידור כוסות במדפים כפי שנטען, אלא שהוא רק נגע במוצרים, פעולה שגם לקוח יכול לבצע. לפיכך דחה בית המשפט את טענת המדינה כי יש להחיל את החזקה בדבר הימצאותו של עובד במקרקעין השייכים לנאשם.

 

בית המשפט דחה את טענת המדינה בסיכומיה לפיה הנאשם יכול היה לזמן לעדות את אחיו ושותפו לחנות, וקבע כי בשל העובדה שהמדובר למעשה באדם שנטען כי הוא שותפו של הנאשם, דווקא המדינה היא זו שהיתה אמורה לזמנו לעדות.

 

בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבוע כי הנתין הזר שנתפס בחנות ושפרטיו נרשמו ברשימת העובדים הוא אותו נתין זר נשוא כתב האישום, שכן, ברשימת העובדים שנערכה במועד הביקורת מופיע מספר מסויים תחת הכותרת מספר דרכון ואילו בכתב האישום מופיע מספר שונה. בית המשפט קבע כי הנתון הזה שומט את הקרקע מתחת לכתב האישום.

 

לאור האמור לעיל זיכה בית המשפט את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

 

הע"ז (אזורי לעבודה-ב"ש) 23207-03-16 מ"י נ' מרדכי, ניתן ביום 25.10.17

להורדת הקובץ לחץ כאן 2018-07-29T10:23:29+00:00