השופט: אהרון משניות
לעותר: עו"ד סימה כוכב
למשיב: עו"ד רחל אטיאס
העותר שהחל לרצות עונשו ביום 14.1.09, מרצה עונש של 18 שנות מאסר בפועל בגין הרשעתו בביצוע עבירות מין חמורות בבתו בהיותה מתחת לגיל 14. העותר שהיה רשאי להגיש בקשה ליציאה לחופשה ראשונה כבר ביום 15.7.13, המתין עוד שנים אחדות בטרם הגיש בקשה כאמור. בפני בית המשפט עתירה על ההחלטה לדחות את בקשתו לחופשה ראשונה.
ביום 12.8.18 העריך המרכז לבריאות הנפש (מב"ן) כי רמת מסוכנותו המינית של העותר נמוכה ותמך בשינוי קטגוריה ובהוצאתו לחופשה ראשונה בתנאים מגבילים. ועדת גילוי עריות (וג"ע) בחוות דעתה מיום 17.3.19, לא המליצה על שילובו של העותר בסבב חופשות.
ב"כ העותר טענה כי העותר שהביע חרטה על מעשיו, ביקש להשתלב בהליך טיפולי ייעודי לעברייני מין, אך נוכח יתרת מאסרו הארוכה לא שולב בטיפול ועל כן אין לזקוף זאת לחובתו. עוד נטען כי העותר שסיים קבוצת אלימות, נעדר חמ"ן שלילי ונקי מעבירות משמעת, נמצא באותו אגף כעשר שנים, לשביעות רצון כל הממונים עליו. בנוסף נטען כי העותר מבקש לצאת לחופשה הרחק מבני משפחתו הגרעינית עימם ניתק קשר מיוזמתו.
ב"כ המדינה טענה כי העותר לא מיצה הליך מנהלי באשר לסיווגו לקטגוריה א' בטרם פנה לבית המשפט, ולכן יש למחוק את העתירה על הסף. נטען כי ע"פ חוו"ד וג"ע, קיים פוטנציאל גבוה למסוכנות מצדו של העותר כלפי סביבתו. עוד צויין כי במהלך מאסרו, לפני למעלה מ-8 שנים, הורשע העותר בעבירות של איומים והטרדה של גרושתו ואביה וכן עבר עבירת משמעת בשנת 2018 בכך שנישק את ידה של סוהרת חדשה במתחם.
בית המשפט קבע באשר למסוכנותו העכשווית של העותר, כי אין חולק שמאז אותו אירוע של איומים והטרדה, ניתק העותר כל קשר עם גרושתו ועם בתו נפגעת העבירה. באשר לעבירת המשמעת משנת 2018, קבע בית המשפט כי אין נשיקה ביד מלמדת בהכרח על התנהגות לא מוסרית, ואין להסיק ממקרה בודד זה, על מסוכנות מינית שנשקפת מהעותר שלא ניתן לאיין אותה באמצעות תנאים מגבילים.
בית המשפט ציין כי: "עיינתי שוב ושוב בחוו"ד וג"ע, והתקשיתי להבין כיצד ההמלצה השלילית של הוועדה, מתיישבת עם התשתית העובדתית שפורטה בחוות הדעת, אשר דומה במידה רבה לדברים שפורטו בחוו"ד מב"ן אודות החרטה של העותר והאחריות שלקח על מעשיו. גם וג"ע מציינת כי העותר טוען שהוא האשם הבלעדי, וכי הוא מביע צער וחש בושה על מעשיו ועל כך שהרס את המשפחה כלשונו."
לאור האמור לעיל קבע בית המשפט כי יש להעדיף את חוו"ד מב"ן על פני חוו"ד וג"ע, והורה על שילובו של העותר בסבב חופשות באופן מדורג ובתנאים מגבילים אשר יתנו מענה ראוי למסוכנותו הנמוכה. כמו כן, הורה בית המשפט לוועדת הקטגוריות לדון בעניינו של העותר בתוך 45 יום, ולשקול את שינוי הקטגוריה שלו, בהתאם להמלצת מב"ן בעניין זה.
עת"א (מחוזי – ב"ש) 69652-01-19 יוסיפוב נ' מ"י, ניתן ביום 5.9.19
Reload document 
Open in new tab