המערערת, בעל זכויות שונות בקשר ליצירות הקשורות לאמן סלבדור דאלי, טענה כי יש לבטל הסכם פשרה אשר חתמה מול המשיבים וקיבל תוקף של פסק דין, וזאת בשל הפרות רבות שלו מצד המשיבות. בית המשפט העליון דחה את הטענה בקובעו: (1) ניתן לבטל חוזה רק כאשר מדובר בהפרה יסודית ולא כך הדבר במקרה הנדון; (2) עצם העובדה שהמערערת נדרשת לעקוב ביתר הקפדה מתוך חשדנותה כלפי המשיבות אחרי פעילותן, אינה מצדיקה כשלעצמה ביטול ההסכם; (3) לא תמיד עמידה על קוצו של יוד היא הדרך המקובלת לקיים חוזה בתום לב. לעתים דווקא וויתור מזערי ונקיטת גמישות בקיום החוזה, הם הדרך המקובלת והמצופה. לעתים עמידה עיקשת על כל תג ותג של החוזה מבלי שהחריגה מהמוסכם הסבה נזק לאיש, היא זו החורגת מהשורה.