מדובר תביעה של עשרות מיליוני ₪ שהגישו משקיעים כנגד קרן אינטגרל ובעלי תפקידים בה. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה אולם שלל את זכותם לפיצוי של משקיעים אשר הגישו תצהיר עדות ראשית, ולא התייצבו להיחקר על תצהירם. בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בקובעו כי קיומו של תצהיר מטעם כל משקיע ומשקיע לא היה נחוץ על מנת לבסס את אחריותה של אינטגרל אלא רק על מנת לברר את סכום ההשקעה, עניין אשר ניתן היה לבסס גם על ראיות אחרות.