השופטת דפנה ברק ארז: יש מקום להכיר בפעולה של "שיתוף "ברשת החברתית כפרסום במובנו של חוק איסור לשון הרע, כך שניתן יהיה להגיש תביעות גם כנגד משתפים, ולא רק נגד המפרסם המקורי של הדיבה. זאת, בניגוד לפעולת "לייק" שבגינה לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע. יודגש כי על מנת למנוע את הצפת בית המשפט בתביעות, על בתי המשפט ליישם את הדוקטרינה של איסור שימוש לרעה בהליכי משפט: כך כבר בשלב המקדמי, יש לשאול האם התובע נקט בררנות יתרה, העולה כדי חוסר תום לב, בבחירתו לתבוע את המשתף. במסגרת זו, יש לבחון את היקף החשיפה של הפרסום המקורי למול היקף החשיפה של השיתוף שבגינו הוגשה התביעה (המשתקף ככלל בכמות הלייקים והשיתופים). כן יש לבחון את מספר משתפי הפרסום העוולתי שנתבעו, ביחס לכמות המשתפים שלא נתבעו. במקרים שבהם מתקבלת בקשה לסילוק על הסף של תביעה בררנית או כזו שמעלה אינדיקציה אחרת לשימוש לרעה בהליכי משפט, לא מן הנמנע שיושתו על התובע גם הוצאות משפט הולמות.
העליון בפס"ד תקדימי: "שיתוף" של תוכן מעוול עשוי להקים עילת תביעה בלשון הרע לעומת פעולה של "לייק" אשר אינה מקימה עילת תביעה שכזו