בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי שחייב את המבקשת בסך של 2.1 מיליון ₪. המבקשת ציינה כי משבר הקורונה הביאה את הזוכה למצב כספי רעוע (על פי הודעתה של הזוכה עצמה) ועל כן יש סיכוי רב כי לא תוכל להחזיר את הכסף שנפסק אם תפסיד בערעור. בית המשפט העליון דחה כאמור את הטענה בקובעו לא ניתן ללמוד מדברים שכתבה הזוכה בעצמה כי מצבה הכלכלי של הזוכה כה רע באופן המקים חשש כי לא תוכל להשיב כספים שישולמו לידיה אם יתקבל הערעור. על כל פנים, כך בית המשפט העליון, דומה שאין צורך להכביר מילים בדבר הקושי שמערימה מגפת הקורונה על מרבית הגורמים במשק.
העליון: אמירות כלליות של בעל דין על הקושי שהזוכה חווה עקב משבר הקורונה (אפילו נאמרו על ידי הזוכה עצמה) אינה מהווה עילה לעיכוב פס"ד כספי שניתן לחובתו