עם זאת, הדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה. בית המשפט העליון ביסס את החלטתו במידה רבה על דיוני הכנסת בעת חקיקת הסעיף הרלוונטי בחוק השבות וקביעתו כי התבטאויות המשתתפים בדיוני הכנסת מלמדות על בסיס לסבור כי האפשרות שאלמנת זכאי שבות תעלה ארצה לאחר פטירתם של היהודי וזכאי השבות עמדה לנגד עיני המחוקק, ושאיפתו הייתה כי חוק השבות יחול גם בנסיבות אלה. בית המשפט העליון אף הוסיף שאין להסיק כי פטירתו של אחד מבני הזוג מביאה בהכרח לניתוק קשר הגורל שקשרו בני הזוג עם העם היהודי. השופט עמית (בדעת רוב): "החוק מניח כי אלמנת היהודי עודנה קשורה למשפחת היהודי, והעניק לה זכויות שבות בשל קרבתה לעמנו. אין לשלול באופן גורף קשר שכזה בין משפחת היהודי והעם היהודי לאלמנת זכאי שבות, קשר שיעלה בבחינת קשר גורל ויצדיק לראות באלמנה כזכאית שבות בעצמה.