ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 30.5.23 שקבע שמסמך בכתב ידו של המנוח אינו בגדר צוואה. המערערים ילדיו של המנוח מנישואיו הקודמים טענו למסמך “הצהרה” של המנוח לפיו הוא “אמור” לשנות את הצוואה שכתב בשנת 1997, כצוואה וביקשו מבית המשפט ליצוק לתוכו תוכן. בית המשפט קבע כי מסמך זה אינו צוואה ואין בית המשפט בעל סמכות לערוך למעשה את צוואת המנוח.
העדר קביעה מי יורשיו של המנוח במסמך שכתב בכתב יד, מלמדת בבירור שמדובר בהבעת כוונה עתידית ולא בקביעת הוראות מצוות.