משהנתבע הודה כי קיבל לידיו את התכשיטים אך טוען כי הללו ניתנו לו ע”י התובע במתנה עליו נטל ההוכחה כי מדובר במתנה. הנתבע לא עמד בנטל זה. ביהמ”ש שוכנע בגרסת התובע כי התכשיטים (שבינתיים הותכו ע”י הנתבע) הופקדו בידי הנתבע למשמורת, עת היה הנתבע קרובו היחיד של התובע ולנוכח מצבו הרפואי. ביהמ”ש חייב את התובע בהשבת שווי התכשיטים בהתאם לחוו”ד סוקר מטעם חברת הביטוח, בצירוף פיצוי בסך 10%.
הנוטל על עצמו טיפול באדם מוחלש, גם ללא מינוי רשמי, ועוסק הוא בכספיו של המוחלש, חב הוא חובת זהירות והגינות מוגברת