שופטים: יהודית שבח, יונה אטדגי ושלומית יעקובוביץ
הצדדים: יוסי כהן& הליכוד- תנועה לאומית ליברלית נ' מ' נפתלי
ב"כ הצדדים: עו"ד רינה מיוחס, עו"ד אבי הלוי וניבה הלוי, עו"ד גונן בן יצחק
שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט השלום בהרצליה לפיו התקבלה תביעת לשון הרע שהגיש מ' נפתלי נגד שבעה נתבעים, ולפיו חויבו ששה מהם לשלם לו פיצויים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. הרכב הערעורים קבע שדי בממצאי העובדה שעלו בבית משפט השלום כדי להוכיח סתירה עם הקביעה שלו עצמו לפיה נפתלי הוא "אדם אמין וערכי". לאור זאת, קבע בית המשפט שדי בכך כדי לקבוע כי המערערים עומדים תחת הגנת האמת וכי דין הערעור להתקבל.
רקע: בימי הסערה הציבורית סביב פרסום דו"ח מבקר המדינה, המבקר את הוצאות אחזקת מעונו הרשמי של ראש הממשלה וסביב התפטרותו של אב הבית של המעון, מר מ' נפתלי.
תומכי ראש הממשלה דאז נחפזו לחלוק על ממצאי הדו"ח וגלגלו בפרסומים השונים את האשם לפתחו של מ' נפתלי, בהיותו אב הבית של המעון והאחראי על הוצאותיו. נפתלי ראה בחלק מהפרסומים הוצת דיבה אודותיו והגיש על בסיס זה את התביעה שהיא נשוא הערעורים דנן.
בפתח תביעתו גולל נפתלי את משנתו באשר להתנהלות במעון בתקופה בה שימש אב הבית בשנים 2011-2012 שהתאפיינה לדבריו באי סדרים, כאוס וניפוח הוצאות. נפתלי טען כי לא היה לו כל סמכות או שיקול דעת בהחלטות על ניהול הוצאות הבית.
בראיון שנתן כהן באחד מערוצי הטלויזיה נאמרו על ידו בין היתר כי נפתלי אינו אדם אמין וכי בתקופתו הוצאות המזון במעון ראש הממשלה דאז הוכפלו בגלל שנהג באופן לא מאוזן. בפרסומי הליכוד נטען בין היתר, כי נפתלי הוא עובד ממורמר לשעבר, מוביל מסע השמצות נגד ראש הממשלה, הוצאות המעון הרשמי ירדו ופחתו לאחר עזיבתו של נפתלי את התפקיד.
בית המשפט קמא קבע כי כלל הפרסומים בכתב התביעה מהווים לשון הרע כמובנו בחוק. עוד קבע בית המשפט כי בהתבסס על הראיות שהוצגו לפניו אין מחלוקת כי בשנים 2011-2012 עלו הוצאות המעון הרשמי וכי מרבית העלייה נובעת מהוצאות המזון והניקיון. עוד נקבע כי נפתלי לא היה בתפקיד זוטר שכן הוא ניהל מספר עובדים והרכישות היו חלק אינטגרלי מתפקידו. בית המשפט קמא קבע כי הראיות מצביעות על נפתלי כאדם אמין. בסופו של יום קבע בית המשפט קמא להשית על כהן ותנועת הליכוד תשלום פיצויים לנפתלי.
בערעורו טוען כהן להגנת האמת ובכלל זה טען כהן כי בית משפט קמא התעלם משורה ארוכה של ראיות החותרות תחת המסקנה כי נפתלי "אמין וערכי" כגון העדויות שהובאו על היות נפתלי אדם אלים.
עוד טען נפתלי כי מסקנותיו של בית המשפט קמא אינן מתיישבות עם הממצאים שהוא עצמו קבע ואינן עולות בקנה אחד עמם. בהתייחס לפרסומים שעלו מתנועת הליכוד ביחס למ' נפתלי, טענה תנועת הליכוד כי ההיגדים שפורסמו אינם עולים כדי לשון הרע לפי מידת האדם הסביר וכי הפרסום חוסה בהגנת תום הלב.
טענת המשיב: ביחס לערעורו של כהן טען נפתלי כי עדיו נתגלעו כעדי שקר וכי טענותיו קרסו במהלך הדיון. כמו כן טען המשיב כי כהן כשל מלהוכיח פגם באישיותו של נפתלי. ביחס לערעור הליכוד נפתלי הפנה להרשעת הגב' נתניהו ולזכייתו בתביעה שהגיש נגדם לבית דין לעבודה. כמו כן טוען נפתלי כי לא ניהל קמפיין תקשורתי וכי תנועת הליכוד כשלה מלהוכיח את הגנת תום הלב.
הכרעה: הערכאה הדיונית לא תבחן מחדש את העובדות כפי שהוצגו בבית משפט קמא. לאור זאת התייחס בית המשפט לעובדות כפי שהוצגו בבית משפט קמא לפיהם המשיב אישר בעצמו כי ביצע מעשים שאינם תקינים, כי ביצע מעשים אסורים, כי היה שותף מלא לזיוף מסמכים, עיוות נתונים, דיווח שעות לא נכונות של העובדים ועוד. בהתייחס לכל האמירות הללו הרי שקביעתו של בית משפט קמא כי נפתלי הוא אדם אמין אינה מתיישבת עם מכלול העובדות כפי שהן הוצגו בפניו.
לאור העובדה כי הימים היו ערב בחירות לכנסת ואחרי פרסום דו"ח מבקר המדינה, ועל כן עולה המסקנה לפיה מעשיו או דבריו של נפתלי מעוררים עניין בציבור. בהתייחס לטענות תנועת הליכוד קבע בית המשפט כי ביטויים בהקשר פוליטי, כרקע לתביעת דיבה, אינם זרים למשפט בישראל ומתייחסים אליו בדרך כלל כ"פרסום מעורב" שהאמור בו היא הבעת דעה ופחות אמירה עובדתית הטעונה הוכחת אמיתות.
לאור האמור, קיבל בית המשפט את שני הערעורים.
ע"א 30785-11-21 כהן ואח' נ' נפתלי ואח'
ע"א 32530-11-21 הליכוד- תנועה לאומית ליברלית נ' נפתלי ואח'
(התקבל: 10.1.2023)
Reload document 
Open in new tab