פסק הדין עוסק במחלוקת בין בעלי זכויות במושע במקרקעין בכפר שמריהו, לאחר שחלק מהמקרקעין הופקע לטובת דרך ציבורית. השאלה המרכזית הייתה האם ההפקעה אמורה הייתה להקטין את חלקו היחסי-מעשי של התובע במגרש שיועד לו בהסכם חלוקה מוקדם, או שמא ההפקעה כבר נלקחה בחשבון בעת עריכת ההסכם ואין להפחיתה פעם נוספת מזכויותיו. בית המשפט קיבל את עמדת התובע במישור המהותי וקבע כי זכויותיו במגרש 3 אמורות להיוותר בשטח של 1,478 מ"ר, אך דחה את הסעד של תיקון המרשם וקבע כי יש לפעול תחילה בהליך רישומי מתאים, תוך מתן סעד הצהרתי בלבד.
האיזון בין כיבוד הסכמות פרטיות לבין עקרונות הוודאות והסופיות של המרשם