פסק הדין עוסק בשתי תביעות מאוחדות: האחת – תביעת “דייר סרבן” לפי חוק פינוי ובינוי (פיצויים), במסגרתה ביקשו 110 מתוך 111 בעלי דירות במתחם התחדשות עירונית להצהיר כי הנתבע פייביש מסרב סירוב בלתי סביר לחתום על הסכם פינוי-בינוי ולהסמיך כונס נכסים לחתום בשמו; והשנייה – תביעת פייביש לסעד הצהרתי שלפיו מחסן וחצר הסמוכים לדירתו שייכים לו ויש לרשום זכויותיו. לב המחלוקת נסב על סבירות סירובו של פייביש, היקף זכויותיו הקנייניות הנטענות, והשלכתן על התמורה המגיעה לו בפרויקט.