נקבע כי הסיטואציה שתוארה על ידה התובעת בעדותה היתה של שיחה בין שתי נשים, החוקרת והתובעת, שהתבצעה בדוכן מיצים הסמוך לחנות המעסיקה, אלא שבינו לבין החנות מפרידה חנות נוספת. לא ניתן היה לזהות את החוקרת ככזו, בהעדר סממנים מזהים חיצוניים כאשרה אדם הסביר לוּ צפה במתרחש, יכול היה לנחש, כי השתיים מנהלות שיחה, ראיון עבודה או מפגש מקרי. הא ותו לא.
דחיית תביעת לשון הרע של עובדת כנגד מעסיקה לאחר שהעובדת נחקרה בפומבי בחשד לגניבה