התובע טען כי אמירותיו של הנתבע כלפיו ("גנב, רימה והשחית רכוש ציבורי") היה בהן כדי לרמז למעשים חמורים יותר מאלו המיוחסים לו (בניה בניגוד להיתר בניה ולקיחת שקי מלט ללא רשות). בית משפט השלום דחה את הטענה בקובעו כי יש לבחון את האמירות בהקשר ובהתאמה למרחב בו התפרסמה, פרסום תגובית, שמתאפיין בסגנון חופשי, מהיר, ודינאמי, של שיח בלתי רשמי. עוד נקבע כי מכיוון שהפוסט הטיל דופי ביושרם של נבחרי ציבור, היה קיים אינטרס ציבורי בפרסומה של התגובה לפוסט, שאזכרה התנהלות לקויה של התובע עצמו.
