התובעת טענה כי לאחר פטירת בעלה (אחיה של הנתבעת) החלה הנתבעת להסית את הבן הבכור, הסתה קשה ביותר אשר גרמה לבן הבכור להתנכר לתובעת בצורה חמורה. ביהמ"ש למשפחה דחה את התביעה בקובעו כי לא קיימת חובת זהירות מושגית בין הנתבעת כלפי התובעת. למסקנה זו הגיע ביהמ"ש לאור שיקולים מערכתיים ובעיקר החשש כי הטלת אחריות בין בני משפחה מהמעגל הרחב יותר (בשונה מהאחריות שניתן להחיל במקרים המתאימים על מערכת היחסים שבין בני זוג או הורים וילדיהם) תפגע במרקם היחסים המשפחתי.
דחיית תביעה נזיקית שהגישה תובעת כנגד גיסתה בגין התדרדרות היחסים בין התובעת לבנה