הנתבעים חתמו על ערבות להלוואה לצורך רכישת נכס. החייבים לא עמדו בתנאי הפירעון של ההלוואה ולכן הגיש הבנק כנגד הנתבעים תביעה לסילוק יתרת חוב. לאחר שניתן פסק דין כנגד הנתבעים הגיע הבנק להסדר פריסת חובות עימם ולכן בוטלו הליכי ההוצאה לפועל. החייבים הפרו שוב את תנאי הפירעון ואז מכר הבנק את הנכס. בגין יתרת החוב הוגשה תביעה לבית המשפט. בית המשפט קבע כי לפי חוק ההתיישנות תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדת עילת התביעה. המועד שבו נולדה העילה הוא כשהבנק הודיע לחייבים על העמדת יתרת החוב לפירעון מיידי, ולא ביום שבו פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל. מאחר שהעילה נוצרה לפני יותר משבע שנים נדחתה התביעה.
