המבקשת טענה כי בניגוד להצהרות היבואנית והיצרן, בדיקה מעבדתית של החטיף העלתה כי קיים בו חומר משמר מסוג דו-תחמוצת הגופרית. ביהמ"ש המחוזי דחה את טענות המבקשת בקבעו כי ראשית המבקשת לא הביאה לעדות את נציג המעבדה ושנית כמות דו-תחמוצת הגופרית שנמצאה היא פחות מ-10 מ"ג/ק"ג, כמות שאינה ניתנה למדידה ונתפסת למעשה כלא קיימת. בהמשך לכך הבקשה נדחתה והמבקשת חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪.
