בית המשפט העליון קבע מספר "כללי אצבע" בבוא בית המשפט לפסוק פיצויים במצב שבו הניזוק טוען להכנסה לא מדווחת ("בשחור"): (1) על הניזוק נטל הוכחה מוגבר להוכחת גובה השתכרותו הלא מדווחת; (2) אין מקום להשתמש בנקודות מוצא כמו שכר מינימום או שכר ממוצע במשק; (3) גם משהוכחה ההכנסה הלא מדווחת, יש להפחיתה לצורך חישוב הפיצויים; (4) יש להתייחס בחומרה רבה למצג פוזיטיבי של אי השתכרות כלפי הרשויות; (5) יש להתייחס בחומרה רבה יותר לאי דיווח של עצמאי מאשר לאי דיווח של שכיר; (6) יש להתייחס בחומרה רבה יותר לניזוק החי מאשר לתביעת אלמנה ותלויים.